Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Metsi'a

Daf 64a

בְּעִישּׂוּרְיָיתָא וְחוּמְשְׁיָיתָא.

Traduction

For example, if the money was given in units of tens or fives, it can be assumed that the owner of the money counted the coins in groups of tens or fives and erred in his count.

Rachi non traduit

בעישורייתא וחומשייתא. אם יש לחלקם למעות העודפות להוציאן עשרה עשרה או ה' ה' ואין אחד או שנים עודפות שאין באות לכלל ה' יש לומר שטעה בחשבונו אם עישורייתא נינהו טעה בין חמשים לארבעים או בין ארבעים לשלשים ואם אינן עשיריות וישנן חמישיות יש שהיו רגילין למנות חמשה חמשה ואם היו עודפות הרבה כגון נ''ה טעה בעשיריות כדפי' ויש כאן טעות של נ' בדילוג אחד ובה' העודפות טעה בין ג' לארבע או אם עודפות ט''ו או כ''ה. טעה ג' פעמים או ה' פעמים בחשבון של חמש אבל אם עודפות על החמישיות אחת או ב' או ג' וד' שאינן מגיעות לה' לא טעה כלום וכולם מתנה:

Tossefoth non traduit

בעישורייתא וחומשייתא. הם היו רגילין בחמשה כדרך שאנו מונין אחד אחד ולדידן הוי בכל ענין בכדי שהדעת טועה:

אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: וְאִי אִינִישׁ תַּקִּיפָא הוּא דְּלָא יָהֵיב מַתָּנָה, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: דִּלְמָא מִיגְזָל גַּזְלֵיהּ וְאַבְלַע לֵיהּ בְּחֶשְׁבּוֹן. דְּתַנְיָא: הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵירוֹ וְהִבְלִיעַ לוֹ בְּחֶשְׁבּוֹן – יָצָא.

Traduction

Rav Aḥa, son of Rava, said to Rav Ashi: And if the one who gave the money is a harsh person, who is not accustomed to giving gifts, what is the halakha? Should it be assumed that he made a mistake? Rav Ashi said to him: Perhaps that person once robbed the recipient, and now he included in the calculation the amount he stole, in order to return the stolen money without informing him of the theft. As it is taught in a baraita: One who robs another and then returns the stolen money by including it in the calculation of money paid for another item has fulfilled his obligation to return the stolen money.

Rachi non traduit

ואי איניש תקיפא הוא. זה שנתנם לו אדם קשה הוא שאינו רגיל לגמול חסדים ולתת מתנת חנם:

מאי. במה יתלה זה לעכבם בידו:

אמר ליה. כיון דליכא למימר טעה בחשבון תלינן למימר דלמא מיגזל גזליה זה ימים רבים וזה לא ידע והשתא מלאו לבו להשיבו:

וְאִי אִינִישׁ דְּאָתֵי מֵעָלְמָא, דְּלָא שָׁקֵיל וְטָרֵי בַּהֲדֵיהּ, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: דִּלְמָא אִינִישׁ אַחֲרִינָא גַּזְלֵיהּ, וַאֲמַר לֵיהּ: כִּי יָזֵיף פְּלוֹנִי פְּשִׁיטֵי מִינָּךְ – אַבְלַע לֵיהּ בְּחֶשְׁבּוֹן.

Traduction

Rav Aḥa, son of Rava, asked Rav Ashi: And if the giver was a person from the outside, with whom the recipient had never conducted business, what is the halakha? Should it be assumed that the additional money was given in error? Rav Ashi said to him: Perhaps another person, an acquaintance of the giver’s, robbed the recipient and said to the giver: When so-and-so borrows money from you, include it in the calculation. It is possible that the one who robbed the recipient chose this manner of restoring the latter’s money in order to be spared any shame.

Rachi non traduit

דלא שקיל וטרי ליה. לא נשא ונתן עמו מעולם:

אָמַר רַב כָּהֲנָא: הֲוָה יָתֵיבְנָא בְּשִׁילְהֵי פִּרְקֵי דְּרַב, וּשְׁמַעִית דְּקָאָמַר ''קָרֵי קָרֵי'' וְלָא יָדַעְנָא מַאי קָאָמַר. בָּתַר דְּקָם רַב, אָמְרִי לְהוּ: מַאי ''קָרֵי קָרֵי'' דְּקָאָמַר רַב?

Traduction

§ Rav Kahana said: I was sitting at the far end of Rav’s house of study, and I heard him say: Gourds, gourds, but I did not know what he was saying, as I did not hear the entire discussion. After Rav arose and left, I said to the students: What is this statement concerning gourds, gourds, that Rav was saying?

Rachi non traduit

בשילהי פירקין. כשסיים לדרוש באתי ולא שמעתי תחילת דבריו:

שמעי' דקאמר קרי קרי. שמעתי דורש ומזכיר דלועין תמיד:

אֲמַרוּ לִי, הָכִי קָאָמַר רַב: הַאי מַאן דְּיָהֵיב זוּזֵי לְגִינָּאָה אַקָּרֵי, וְקָא אָזְלִי עֲשָׂרָה קָרֵי בְּנֵי זַרְתָּא, וַאֲמַר לֵיהּ: יָהֵבְינָא לָךְ בְּנֵי גַרְמִידָא, אִיתַנְהוּ – שְׁרֵי, לֵיתַנְהוּ – אָסוּר.

Traduction

They said to me: This is what Rav was saying: If someone gave money to a gardener to purchase gourds from him, and they were going for the price of ten gourds of the length of a span, i.e., the distance between the thumb and the little finger, for a dinar, and the gardener said to the buyer: If you pay me the money now, I will give you gourds a cubit in length at a later point in time, the halakha depends on the circumstances. If gourds of this larger kind are in the possession of the seller, this type of sale is permitted. If they are not in his possession, it is prohibited, as, if he gives him larger gourds at a later date for the price of small gourds, this constitutes interest.

Rachi non traduit

יהבינא לך. לאחר זמן:

בני גרמידא. אמה אמה:

איתנהו. אם יש לו בגנו גדולות בני אמה:

ליתנהו. ועודן קטנות הן אסור:

פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: כֵּיוָן דְּמִמֵּילָא קָא רָבוּ – שַׁפִּיר דָּמֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

The Gemara asks: Isn’t this obvious? What is the novelty in Rav’s statement? The Gemara answers: The statement is necessary, lest you say: Since they increase in and of themselves it is permitted, as the gardener does not perform any action, but simply waits for the gourds to grow larger before supplying them. Rav therefore teaches us that this is also classified as interest.

כְּמַאן – כִּי הַאי תַּנָּא. דְּתַנְיָא: הַהוֹלֵךְ לַחְלוֹב אֶת עִזָּיו, וְלִגְזוֹז אֶת רְחֵלָיו, וְלִרְדּוֹת אֶת כַּוַּורְתּוֹ, מְצָאוֹ חֲבֵירוֹ וְאָמַר לוֹ: מַה שֶּׁעִזַּי חוֹלְבוֹת מָכוּר לָךְ, מַה שֶּׁרְחֵלַי גּוֹזְזוֹת מָכוּר לָךְ, מַה שֶּׁכַּוַּורְתִּי רוֹדָה מָכוּר לָךְ – מוּתָּר.

Traduction

The Gemara asks: In accordance with whose opinion did Rav rule? He ruled in accordance with the opinion of this tanna, as it is taught in a baraita: With regard to one who went to milk his goats, or shear his sheep, or extract the honey from his hives, if another found him and the farmer said to him: Whatever milk my goats produce is sold to you, or whatever wool will be sheared from my sheep is sold to you, or whatever honey will be extracted from my hive is sold to you, this is permitted. It is permitted despite the fact that the farmer did not specify precisely how much he is selling, and the buyer may receive more of the product than the current market value would dictate due to his paying for it in advance, as he may also receive less of the product than the current market value would dictate.

Rachi non traduit

ולרדות את כוורתו. על שם שעשויות חלות חלות ודבוקות מדופן אל דופן קרי ליה רדייה כרדיית פת מדובקת בתנור:

מה שעזי חולבות מכור לך. בכך וכך זוז אם מעט אם רב יגיעך:

מותר. שהרי קיבל עליו הפסד ושכר הלכך אפי' ימצא יותר משוה הדמים אין כאן אגר נטר ליה דאי הוה בציר מדמים נמי הוה שקיל:

Tossefoth non traduit

מה שעזי חולבות מכור לך מותר. הך ברייתא לא קשיא לרב דאסר לקמן פרדיסא בסוף פירקין (בבא מציעא דף עג.) דהכא אין רגילות לזלזל בשביל המתנת יום או יומים לכך מותר שמקבל עליו הפסד ושכר וכך יכול להפסיד כמו להשתכר הלכך אפילו ימצא יותר מן הדמים שנתן לא הוי אגר נטר אבל פרדיסא אסר רב דקא אוזיל גביה טובא שרגיל לקנות בעוד שהוא בוסר ומשום הקדמת מעות עד זמן הבציר אוזיל גביה והוי אגר נטר ואע''ג דהתם נמי זימנין דאית בהו תיוהא כדקאמר שמואל כגון ברד או קרח או גשמים ומפסיד הכל רב לא חייש להכי דלא שכיח הוא וא''ת לרב דאסר פרדיסא מ''ש ממשכנתא דסורא דמשמע לקמן (בבא מציעא דף סז:) דשריא לכ''ע דכתבי הכי במשלם שניא אילין תיפוק ארעא דא בלא כסף דשרי אפילו לכמה שנים לאוזולי גביה כ''ש לשנה אחת ויש לומר דשאני משכנתא דסורא שקונה קרקע מעכשיו במעות ושטר לפירותיה אי לא יפדנה הלוה אבל פרדיסא אינו זוכה בשום דבר והוי זוזי הלואה גביה עד הבצירה ועוד דמשכנתא דסורא קנוי לו קרקע לכל דבר אפי' למשטח בה פרי ולהעמיד שם בהמותיו וכל תשמיש שירצה אבל בפרדיסא אינו מוכר אלא יין בלבד ועוד י''ל דרב לא אסר פרדיס' אלא דוקא כשאמר ליה כך וכך הינין מכור לך אבל אם מכר לו הן רב הן מעט מה שיגדל מודה רב דשרי ואפ''ה שרי שמואל משום תיוהא שהיין יהיה רע ולא ישוה הדמים שנתן והכא בקרי ועזי חולבו' דאסור מודה שמואל דלא שייך ביה תיוהא ולאיכא דאמרי נמי דשרי רבא כיון דממילא קא רבו אתיא אפי' אליבא דרב ואע''ג דהתם נמי ממילא קרבי איכא לאוקמי דהתם מיירי בפרדיסא כשלא יצא עדיין הפרי כלל:

אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: מַה שֶּׁעִזַּי חוֹלְבוֹת כָּךְ וְכָךְ מָכוּר לָךְ, מַה שֶּׁרְחֵלַי גּוֹזְזוֹת כָּךְ וְכָךְ מָכוּר לָךְ, מַה שֶּׁכַּוַּורְתִּי רוֹדָה כָּךְ וְכָךְ מָכוּר לָךְ – אָסוּר. וְאַף עַל גַּב דְּמִמֵּילָא קָא רָבוּ, כֵּיוָן דְּלֵיתַנְהוּ בְּהַהִיא שַׁעְתָּא – אָסוּר.

Traduction

The baraita continues: But if the farmer said to him: Such and such an amount of milk from what my goats produce is sold to you, or such and such an amount of wool from what will be sheared from my sheep is sold to you, or such and such an amount of honey from what will be extracted from my hive is sold to you, a transaction of this kind is prohibited, as the farmer is selling him more of the product than the current market value would dictate due to his paying for it in advance. The Gemara states its question: And one sees in this baraita that even though these products increased in value in and of themselves, since they are not in existence at the time of the sale, the practice is forbidden.

Rachi non traduit

אבל אמר לו כך וכך סאין. ואוזיל גביה בשכר הקדמת המעות אסור:

אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רָבָא: כֵּיוָן דְּמִמֵּילָא קָא רָבוּ – שַׁפִּיר דָּמֵי. וְהָתַנְיָא: כָּךְ וְכָךְ – אָסוּר!

Traduction

The Gemara records another version of this discussion: There are those who say that Rava said: The halakha is that since the sold items grow by themselves it is permitted, as it does not constitute interest. The Gemara raises a difficulty: But isn’t it taught in a baraita that if he specifies: Such and such an amount, it is forbidden?

Rachi non traduit

איכא דאמרי. גבי קרי אמר רבא שפיר דמי:

והא תניא אסור. גבי גיזה וחלב:

הָתָם לָאו מִינֵּיהּ קָא רָבוּ, דְּשָׁקְלִי לֵיהּ לְהַאי וְאָתֵי אַחֲרִינָא בְּדוּכְתֵּיהּ. הָכָא מִינֵּיהּ קָא רָבוּ, דְּכִי שָׁקְלִי לֵיהּ לְהַאי – לָא אָתֵי אַחֲרִינָא בְּדוּכְתֵּיהּ.

Traduction

The Gemara answers that there is a difference between the two cases: There, with regard to milk and wool, they do not increase in and of themselves. This is evident from the fact that if they remove this milk from the goat, other milk replaces it. Therefore, the milk or wool that is generated after the sale is not an extension of the milk or wool that was present at the time of the sale. Conversely, here, in the case of the gourds, they increase in and of themselves, as the same gourds continue to grow. This is evident from the fact that when they remove this gourd from the ground, no other will replace it. Consequently, if he sells him gourds now, any additional growth belongs to the buyer, as the gourds are in his possession from the moment of acquisition.

Rachi non traduit

לאו מיניה קא רבו. חלב הבא לאחר זמן אינו גדל מכח חלב שהיה בבהמה בשעת מכר דהא כי שקיל להאי כוליה לגמרי אתי אחרינא:

אבל הכא. הנוסף על הדלועים קטנים ונעשו גדולות:

מיניה קרבו. מכח הקטנות בא והקטנות כבר היו בשעת מכר ומדידיה הוא דקא משבח ואזיל:

דכי שקלי ליה להאי. בוצינא זוטרתי לא אתיא אחריתי ש''מ מגופיה קרבו:

אָמַר אַבָּיֵי: שָׁרֵי לֵיהּ לְאִינִישׁ לְמֵימַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ, הֵילָךְ אַרְבְּעָה זוּזֵי אַחָבִיתָא דְחַמְרָא, אִי תָּקְפָה – בִּרְשׁוּתָךְ, אִי יָקְרָא אִי זִילָא – בִּרְשׁוּתַי. אֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁרֵבְיָא לְאַבָּיֵי:

Traduction

§ Abaye said: It is permitted for a person to say to another: Take these four dinars for the future delivery of a barrel of wine; if it sours, it is in your possession and you are responsible, but if it appreciates or depreciates in value, it is in my possession, as I accept any loss that results from a change in price. Rav Sherevya said to Abaye:

Rachi non traduit

אחביתא דחמרא. שיש בידך:

אם תקפה. אם מחמצת:

Tossefoth non traduit

אי תקפה ברשותך. תימה דהיכי מיירי דאי בשמשך א''כ אפילו אמר ליה אי תקפה אי זילא ברשותך ואי יקרי ברשותי הוה שרי שהרי מתנה עמו שאם יוקיר יהא המקח קיים מעכשיו ואין המעות הלואה אצלו ואי תקפה או זילא יהא המקח בטל ויהיו המעות הלואה ויחזירם לו ומה רבית יש כאן ואי בשלא משך מה צריך להתנות אי תקפה ברשותך כי לא אתני יכול לחזור דליכא מי שפרע כיון שמפסיד הכל כדמשמע לעיל בפ' הזהב (בבא מציעא דף מט:) גבי ההוא חמרא דבעי למנסביה דבי פרזק רופילא וי''ל דלעולם איירי כשמשך ואפ''ה אסור אי אמר אי זילא ברשותך דחשיב קרוב לשכר ורחוק להפסד כדאמר לקמן (בבא מציעא דף ע.) גבי עיסקא דאסור אע''ג שיכול להתנות שאם יבא הפסד בעיסקא יהיו כל המעות הלואה ואם יבא ריוח יהיו כולם פקדון אלא ודאי כיון דאחריות ההפסד על המקבל לא מהני אפילו בתנאי להחשיבם פקדון א''נ מיירי כשלא משך וצריך להתנות דאי לא מתני איכא מי שפרע דאין בו כל כך הפסד דאיכא דניחא ליה בחלא טפי מבחמרא כדאמרינן בהמוכר את הספינה (ב''ב ד' פד:
ושם) וא''ת אכתי כי לא אתני נמי יכול לחזור בו אי תקפה דמקח טעות הוא אפי' הביאו לוקח בביתו ושהה הרבה ואחר כך החמיץ דא''ר חנינא בהמוכר את הפירות (שם ד' צח. ושם) גבי מוכר יין לחבירו והחמיץ לא שנו אלא בקנקנים דלוקח אבל בקנקנים דמוכר מצי אמר ליה הא חמרך והא קנקנך ואפי' מאן דפליג התם ואמר מזלא דגברא גרים מ''מ כי אתני מאי פריך הכא קרוב לשכר ורחוק להפסד הוא והא מקח טעות הוא דליכא למימר מזליה דלוקח גרים כיון דהתנה עמו דאי תקפה ברשותיה ובסוף פירקין (בבא מציעא ד' עג:) נמי אמרינן גבי רבנן דיהבי זוזי אחמרא בתשרי ומבחרי להו בטבת וקאמר אחמרא יהבי ואחלא לא יהבי ואין לחלק בין מוכר בתשרי ולוקח בטבת לשאר השנה דבהמוכר פירות לא קמפליג בין קודם טבת לאחר טבת לכך נראה דתקפה דהכא לאו היינו שהחמיץ אלא קלקול בעלמא כמו יין הנמכר בחנות דהמוכר פירות דאותו שהחמיץ אחר תשרי מתשרי היה עומד להתחמץ כדאמר בסוף פירקין ואותו הוי מקח טעות אבל תקיף דהכא אין זה הקלקול ראוי לעמוד מתשרי ואין זה מקח טעות ועליה יהבי זוזי והוי תקפה דהכא כי ההוא דהמוכר פירות דאמר רבא האי מאן דזבין חביתא דחמרא ותקיף כו' דלאו היינו החמיץ דבעי בתר הכי חלא מאי ואף על גב דבההיא דברכות (ד' ה:) רב הונא תקיפא ליה ארבע מאה דני דחמרא הוי החמיצו דקאמר אייקר חלא מ''מ הך דהכא לאו היינו החמיץ כדפי' וא''ת מאי צריך לקמן (שם) טעמא דמעיקרא חלא חלא תיפוק ליה דאפילו בתקפה דליכא למימר הכי שרי להתנות כדאמר הכא כיון דקביל עליה יוקרא וזולא קרוב לזה ולזה הוא וי''ל דקלקול של חימוץ שכיח הלכך אע''ג דמקבל עליה יוקרא וזולא הוי רחוק להפסד והוי דומה לרבית אי לאו טעמא דמעיקרא חלא חלא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source